סיוון ויפתח גורני, זוג מהמושב באר-מילכה שבפתחת ניצנה, התחילו לפני כשנה לבנות את ביתם מבאלות של קש. יפתח עובד בחקלאות באזור רמת הנגב, סיוון נמצאת עם שלושת הילדים בבית במסגרת חינוך ביתי והם מצליחים למצוא גם זמן פנוי לבניית ביתם.
לילה, חושך, שקט. זמן למחשבות. אנחנו יושבים בקרוון של יפתח וסיוון הגרים לא רחוק ממני כיום, ועומדים להיות "השכנים משמאל" שלי בעתיד הלא רחוק.
איך ומתי עלה הרעיון לבנות מבאלות קש?
אני שואלת, וסיוון עונה: "הכל התחיל לפני כארבע שנים בכתבה שקראתי על אדריכלות ירוקה, ואשר עניינה אותנו וגרמה לנו לרצות לתכנן אחרת. בחרנו באדריכל בעל מודעות ירוקה - יפתח הררי, והתחלנו במסע תכנון ארוך עם המון המון סקיצות (ואנחנו מודים לאדריכל על הסבלנות הרבה שגילה), וכל הזמן משהו לא הרגיש נכון - הרגיש לנו טכני מידי.
כבר התוכניות שלנו היו גמורות ובתהליך הכנה לקראת הגשה לקבלת היתר, ואז שמענו על בניה ב"אדמה נגוחה" ועל חברה בארץ הבונה בשיטה זו בשם "בית, אדמה", והרגשנו שאנחנו מתקרבים. ואז חברה שלנו סיפרה לנו על בניה בבאלות קש. סיוון הגיבה לרעיון בספקנות ואמרה: "אנחנו אנשים רציניים, שלא עושים דברים כאלה"... אבל במקביל בדקנו באינטרנט, ואיכשהו יצא שבדיוק חבר השאיר לנו את הספר "The Straw Bale House" (מאת" Steen (A&B ואחרי שעיינו בספר ידעתי שזה זה!
ליפתח עוד היו ספקות, ובשלב הבא הלכו למספר סדנאות בניה בחומרים טבעיים. בין השאר השתתפו בסדנא בקיבוץ לוטן שהייתה לדבריהם מצוינת ומומלצת. "בכמה ימי סדנא", אומרת סיוון "טעמנו והתנסינו בבניה. העשייה הייתה מעוררת השראה ובנוסף נפגשנו עם אנשים שמשתפים אותך בהתנסות שלהם, וגם רוצים ללמוד מהאחר". לאחר מכן הם הלכו לראות מבנים מקש בישוב צוקים שבערבה, מאחר וליפתח (הספקן עדיין), היה חשוב "לראות את זה בנוי". יפתח אומר שברגע שראה את המוצר המוגמר, הוא הסכים לרעיון שיבנו בקש.
כתוצאה מההתפתחויות הללו, תוכנית הבית שהייתה להם ובכלל כל הקונספט התכנוני השתנה. סיוון ראתה באינטרנט תוכנית של בית פשוט לבניה - כמעט מלבני, בעל חזית דרומית ארוכה. את קונספט הבית הזה הם לקחו ובעזרתה של מיכל ויטל התאימו לצרכיהם, וזהו הבית שהם בונים כיום. ההתאמה לבניה בבאלות כללה בעיקר הרחבת הקירות ל-55 ס"מ (45 ס"מ עובי באלה, ו-5 ס"מ טיח מכל צד) .
סיוון: "שיטת הבניה היא בעצם דרך חיים שלמה, מאוד פשוטה ומשתקפת בבית - התחשבות בכיווני השמש והרוח, בית לא גדול, מינימום קירות פנים, וקל לבניה עצמית". יפתח מוסיף, שגם עניין הבניה העצמית לא קרה ביום אחד. "בהתחלה שאלתי: אבל מי יבנה את הבית? וניסיתי למצוא קבלן, ואחר כך הבנתי שאני הולך לבנות, ככה בעצמי"....
לאחר תהליך קבלת היתר הבניה, שלדבריהם לא היה בעייתי, התחילו בבניית היסודות - מבטון, ואחר כך את השלד - מעץ, ואת הגג - מלוחות איסכורית מבודדת.
הקמת הקירות
לפני כשנה - באוקטובר 2007, , ביום וחצי של עבודה הוקמו קירות הבית- מבאלות קש כמובן. בבניה השתתפו 25 אנשים - חברים ומשפחה (כולל תינוקות וילדים) ומתוכם עבדו בפועל 17 אנשים. את ההקמה הנחה רותם קורן, שיש לו "הניסיון החשוב כלכך של בניה בקש" והיה לדבריהם "נהדר", ויפתח ניהל את העבודה.
יפתח: "היה צורך לנהל ולחלק את האנשים לצוותים: צוות אחד חותך את הבאלות, והשני מניח אותן". יפתח טוען שעד היום הוא לא ממש יודע לחתוך באלות. לעומת זאת, בתם הבכורה נגב חותכת מקצועית - כפי שאפשר לראות בתמונה הבאה. הבניה דרשה הפקה שלמה מאחר וכללה אירוח של 25 אנשים למשך יומיים: אוכל, שתייה, כוסות, סירים, אוהל ללינה, פתרונות לשירותים ומקלחות ועוד. את האוכל הכינו הסבתות ששמחו לבשל וזו הייתה התרומה שלהן לבית.
סיוון מוסיפה: "התופעה הזאת של אנשים ללא ניסיון שבאים לעזור לך לבנות את הבית ברצון ובאהבה זה משהו יוצא דופן - זה מדהים!, השבטיות הזאת וה"חמולה" עושים את הבניה למאוד מתאימה לארץ".
בונים בקש נוהגים לומר כי הקמת הקירות מהווה שיא בתהליך הבניה, וכך גם לדעת סיוון: "הקמת הקירות היא החלק הנפלא ביותר כי פתאום יש לך בית - ביום אחד גמרנו לבנות שלושת רבעי מהקירות, וביום השני את השאר... גם אנחנו פתאום הבנו שאנחנו בונים בית מקש- עד אז הכול היה בתיאוריה, ולראות את זה עומד היה באמת מדהים".
איך הגבתם לעובדה שפתאום יש לכם בית?
סיוון לדבריה הייתה "מעולפת מהתרגשות" היא כלכך התרגשה שהייתה ממש חולה. לגבי תגובתו של יפתח, אני (נאוה) יכולה להעיד שפגשתי אותו ביום שלמחרת הבניה והוא אמר לי "יש לנו בית" בכזאת פליאה והתרוממות רוח, שגרמה לי להתרגש איתו ולרצות גם...
ואכן, למרות שזו לא הייתה הכוונה המקורית שלי כשהחלטתי לראיין את יפתח וסיוון, הראיון איתם היה מרתק עבורי לא רק מהבחינה האדריכלית, וכמובן כשכנה לעתיד הרואה אותם בונים בהווה - אלא כמובן גם כאדם שהולך לבנות את ביתו מקש. היה מעניין לדבר על רגעי השיא, אבל גם על הקשיים ולהבין את אשר אנחנו עומדים בפניו (אם כי נראה לי שבנית בית זה קצת כמו לידה - ואי אפשר באמת להכין אותך לקראת החוויה).
השיחה שלי עם יפתח וסיוון נמשכה, ויש עוד הרבה מה לכתוב - על המשך הבנייה, הקשיים שבדרך, עלויות, פגעי מזג האוויר ועוד, אבל אני מציעה שאת החלק הזה של הראיון עם יפתח וסיוון נסיים כאן, ואת ההמשך אפרסם בכתבה הבאה.
נאוה בז'ה - קווים ברוח
תכנון אדריכלי אקו-אקלימי, יעוץ אקלימי (כולל מודל ממוחשב), הנחייה לבוחרים בתכנון עצמי
אימייל:
כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה
אנו מתנצלים על העיכוב בפרסום הכתבה, היו עיכובים בשל החגים - לכל אלה שציפו לה, ההמשך יפורסם בקרוב.