ממשיכים את הראיון עם סיוון ויפתח גורני, זוג מהמושב באר-מילכה שבפתחת ניצנה, אשר התחילו לפני כשנה לבנות את ביתם מבאלות של קש. היום נדבר על המשך הבניה והקשיים שבדרך. בחלק הראשון של הכתבה דיברנו בעיקר על התרוממות הרוח וההצלחות, והיום רציתי להתחיל דווקא בקשיים, מאחר והם חלק בלתי נמנע מתהליך זה.
היו משברים? שאלתי - כאילו שאני לא יודעת... "היו הרבה", ענו לי. איזה?
למשל "זמן": "הערכנו שבניית הבית תיקח זמן", אומרת סיוון, "אבל הערכת זמן היא כמו הערכת עלות לבית. כמו שאומרים לך לקחת כ-30% מהעלות המשוערת, ככה גם עם הזמן".
ויפתח ממשיך: "התרגלנו לתוצאות מהירות של בנית השלד (שלקח כיומיים עבודה) והקירות, ופתאום יש ואקום של עבודה איטית".
ומוסיפה סיוון: "הדברים לא תמיד זזים - למשל לוקח הרבה זמן לטייח את הטיח החיצוני, ורק עכשיו, אחרי המון חודשים אנחנו לומדים את העבודה. וגם, לא תמיד יש זמן להתפנות לעבודה גם אם אתה רוצה".
זהו המקום לציין שאת טיח החוץ עשתה סיוון כמעט לבד. וסיוון מספרת: "אתה לוקח סיכון על משהו שאין לך אסמכתא עליו - ובעשיית הטיח אני זאת שקבעה מה יהיה (הכוונה ליחס בין החומרים השונים בתערובת וכו') , וזה נראה עכשיו טוב אבל מי יודע מה יהיה הלאה...זאת אחריות, ופה היו מקרים שקרסתי". והיא מסכמת: " אתה צריך לקחת בחשבון שאתה מנסה ועושה את הטוב שאתה יכול".
פגיעות מזג האוויר: כידוע מים הם אויב גדול של באלות הקש וצריך להגן עליהן היטב. מספר יפתח: "כיסינו בניילונים את החלונות ואז, בסוף החורף כשטייחנו, הורדנו מעט את הניילונים ובדיוק ירד גשם, הצטבר על גבי הניילון והתנקז לתוך הבית. כעבור זמן סיוון גילתה נבטים ורקבובים לא רצויים".
סיוון מוסיפה: "בתכלס זה היה עניין של כמה באלות בודדות (שנרקבו והיה צורך להחליף) אבל היה פה משבר. אנחנו עושים טעויות, ולומדים מהן וזה בסדר, אבל אני לוקחת את זה קשה. במקרה הזה בסופו של דבר יצא טוב כי שיפרנו את החלון בעזרת קוב (בניה מתערובת אדמה) שזוהי שכבה חזקה וטובה". "לסיוון הבניה זוהי סוג של תרפיה והגשמה", אומר יפתח, וסיוון מוסיפה "זה ממלא אותי".
בחרתם בעץ לבניית השלד שלכם, למה דווקא עץ?
סיוון עונה: "שלד ברזל זה כמו לגור בכלוב. עץ הוא קל לבניה והתחושה טובה".
ואנחנו מגיעים לשאלה שבלעדיה הרי אי אפשר - כמה עולה התענוג?
"אותו דבר כמו בניה רגילה ושלא יספרו סיפורים!", קובע יפתח נחרצות. "זה הכול תלוי בגימורים וכמה אתה עובד לבד, אבל צריך לזכור שמי שבוחר לבנות לבד את הבית שלו, לא עובד לפרנסתו בו זמנית".
מוסיפה סיוון: "גם בספרים שקראנו, קש קוסם לאנשים בגלל הזולות שבעניין, אבל זה לא בהכרח נכון וזו לא צריכה להיות הסיבה לבניה. בבחירה בקש דיברה אלינו הבריאות והאסתטיקה של החיים בבית כזה, ההרגשה, הבידוד (המעולה), החיסכון בהוצאות החשמל בעתיד". ואחרי כול זה, אם אתם בכול זאת רוצים מספרים (גם אני רציתי) אז ההערכה הגסה של יפתח לעלות בניית ביתם היא כ-3500 ₪ למ"ר.
אז איך זה לבנות בית מקש?
"הבניה עצמה זה כייף גדול", אומרת סיוון "ההתעסקות עם הבוץ, היצירה, המגע עם החומר, האפשרויות...לרגע לא הייתי בונה אחרת. המעורבות שלך בתוך התהליך זה בעצם מה שאני חיפשתי".
ואיך נראית שגרת יום של בונים בקש?
קודם כול חשוב לציין ששגרת היום שלהם איננה יומיומית, מאחר והם מקדישים לבניה יום באמצע השבוע ואת סופי השבוע בלבד. ביום בו סיוון מתכננת לעבוד על הבית, יפתח הולך בבוקר לבית ומכין תערובת לטיח, ומשם ממשיך לעבודתו, ואז סיוון מגיעה ומטייחת. בסופי שבוע הם שניהם עם הילדים בשטח, בונים את הבית. מידי כמה שבועות הסבים והסבתות באים לשמור על הילדים - ואז כמובן ההספק גבוה יותר.
מה לגבי הקושי הפיזי? סיוון: "צריך להיות בכושר טוב, העבודה קשה פיזית. בקיץ חם, קשה לעמוד על הפיגום ולעבוד... בחורף קר".
והילדים- איך הם משתלבים בתהליך הבניה?
סיוון מספרת שהילדים משחקים באזור הבית, ונגב (הבת הגדולה) הייתה בהתחלה מעורבת בבניית הקירות, אבל עכשיו היא לא ממש בתוך זה- זהו תהליך ארוך מידי. ומוסיפה" "בהתחלה הם היו ב"הי" איתנו ביחד, עזרו להשקות, רקדו על הבטון וישנו איתנו בשטח. ואז יש שלב שנמאס להם, אז מוצאים להם גירויים חדשים. לאחרונה אנחנו ישנים על ה"דק" מאחורי הבית בימי שישי".
האם הילדים חווים קשיים בתוך התהליך? "כן, הזמניות קשה להם - ה"בינתיים, כשנעבור, כשיהיה", ובינתיים עוד אין, אבל הם בונים להם את הפינות שלהם בתוך הבית - יש להם משחקים, פאזלים...".
מתי לדעתכם צריך להתחיל לבנות?
יפתח: "מומלץ להתחיל יסודות בפברואר, ולסיים כך שהכול יהיה מוכן ביוני, כך שברגע שהבאלות מגיעות ישר להרים קירות, ואז יש את כול הקיץ לטייח. אפשר לעשות מידי פעם פרויקטים (ימי עבודה מרוכזים), עם עוד אנשים".
חלונות מרווין
חלונות מרווין הינם חלונות יוקרתיים בעלי כושר בידוד מעולה וזיגוג Low E, המונע חדירת כ- 60% מקרני השמש פנימה אל תוך הבית. בביתם של יפתח וסיוון מותקנים חלונות מרווין מסוג גיליוטינה.
פה אני (נאוה) חייבת סיפור אישי קטן. לפני כחודשיים ביקרתי בתערוכת קאזה 08, ובין השאר שוחחתי עם אדר' אלכס גלעד - סמנכ"ל בחלונות מרווין. כאשר סיפרתי לו איפה אני גרה (כזכור, באר-מילכה - מקום שכמעט אף אחד בארץ לא מכיר), להפתעתי הוא ישר אמר - "באר-מילכה, בטח, עשינו שם חלונות ליפתח וסיוון גורני"...
אז מעבר למסקנה המתבקשת שבחלונות מרווין מכירים באופן אישי את הלקוחות שלהם, כנראה שבית מקש המתהדר בחלונות יוקרתיים שכאלה הוא עניין בהחלט לא שיגרתי במרווין.
אז באמת איך הגעתם למרווין?
סיוון: מיכל ויטל קישרה בינינו וישר נדלקנו על זה. אמרנו שלא שווה בית מבודד שיש לו חלונות לא מבודדים. בחרנו בחלונות גיליוטינה שאפשר לשחק עם הפתיחה שלהם, ולפתוח אותם גם מלמעלה. בשילוב עם מאווררים נראה לי שזה יעבוד יופי. אצלנו הפונקציונאליות תמיד לוקחת אבל פה יש גם אסתטיקה ומבפנים יש עץ שנותן מראה חם.
האם יש דברים שהייתם עושים אחרת?
סיוון: "הייתי נוסעת לחו"ל לעבור סדנא מעשית לבניית הבית - ולמה בחו"ל, כי ארץ אין סדנאות לימוד כפי שמקובל בעולם" (workshops- אנשים מגיעים לעזור לבנות בית מקש, ותוך כדי לומדים את העבודה) באופן כללי סיוון ממליצה לא לחסוך בלימוד העצמי - סדנאות, ספרים, קלטות - להיחשף לכמה שיותר.
יפתח וסיוון זוכים בחוויה נהדרת אם כי לא קלה, של בניית ביתם במו ידיהם. אני השכלתי מהראיון איתם, ובאופן אישי כבר אין לי סבלנות לחכות לתחילת הבנייה שלנו, ומקווה שגם הקורא כתבה זו לקח איתו כצידה לדרך השראה כלשהי מפועלם הנהדר של השניים.
לחיי הגשמת החלומות!
נאוה בז'ה - קווים ברוח
תכנון אדריכלי אקו-אקלימי, יעוץ אקלימי (כולל מודל ממוחשב), הנחייה לבוחרים בתכנון עצמי
אימייל:
כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה