לפני 14 שנה, שאלו את  נאוה בז'ה, בראיון באיגוד האדריכלים הבריטי שאלה אחת קטנה ששינתה את תפיסת העולם שלה והשפיעה בצורה משמעותית על עתידה המקצועי. נאוה המתמחה בתכנון אקו-אקלימי, תסביר, תספר  ותעזור לנו להבין איך מתכננים ובונים נכון. אתם מוזמנים להיכנס ולהכיר את נאוה.

אתחיל בסיפור הקטן שלי על איך הגעתי לתחום התכנון האקולוגי. לכולנו יש את הרגעים הקטנים, המכוננים, בהם נופל "אסימון" חשוב במיוחד. אז הנה הרגע שלי:אצלי זה קרה בזמן לימודי בבריטניה. הגעתי ביחד עם עוד כמה ישראלים להשלמת לימודי אדריכלות בסקוטלנד ובמהלך השנה נדרשתי ביחד עם חברי הישראלים לעבור ראיון באיגוד האדריכלים הבריטי R.I.B.A) ).

לפיכך  נסענו  ללונדון, מצוידים בפרויקט שתכננו בישראל, נכנסנו כול אחד בתורו לחדר, וישבנו מול חבר הבוחנים (שדיברו דרך אגב אנגלית במבטא בריטי מוזר ולא ברור לאוזני, אשר היו מורגלות כבר במבטא הסקוטי...). הבוחנים שאלו אותי שאלות שונות על הפרויקט שהגשתי: "שמעתי שבישראל חם מאוד בקיץ" קבעה אחת הבוחנות. "בהחלט", עניתי. "ואיך את מתכוונת לקרר את המבנה בקיץ?" הייתה השאלה הבאה. "מזגן"  אמרתי בביטחון ובלי להסס בכלל  (ברור, לא?.... )

* הערת ביניים: אני רוצה להאמין שהיום, עם המודעות הרבה יותר  לתחום, לא הרבה סטודנטים יתנו תשובה בוסרית ובאופן מוחלט והחלטי  שכזה. אולם בזמנו - ואני מדברת על לפני כ- 14 שנה - התכנון מודע האקלים לא היה חלק משמעותי מתוכנית הלימודים (ובחלק מהמוסדות, בכללם המוסד בו למדתי,  לא היה חלק מתוכנית הלימודים בכלל). אנחנו היינו בסך הכול תוצר של חינוך שהכשיר דורות של סטודנטים לאדריכלות לתכנן ללא מודעות סביבתית ראויה.

וחזרה לראיון שלי בלונדון:  מאוחר יותר הסתבר שגם חברי הישראלים שניגשו לראיון ענו תשובה זהה וכולנו נשלחנו אחר כבוד למצוא פתרונות אקולוגיים יותר לקירור וחימום המבנים שאנו מתכננים.  התגובה הראשונה שלי הייתה כעס  על "השטות בגללה הכשילו אותנו בראיון"  אבל גישתי השתנתה מהר מאוד - התחלתי לשאול שאלות, לקרוא ספרות בתחום ולהתעניין באמת- ואז נפל אצלי האסימון.

הפרויקט בו בחרתי - אכסניית נוער, תוכנן באזור יפהפה  אך מבודד לחלוטין בסקוטלנד, ולפיכך נדרשתי בנוסף לחימום וקירור פאסיבי, למצוא גם פתרונות לאספקת  מים, ביוב וחשמל למבנה.  למדתי המון בזמן קצר יחסית תוך הנחיה מכול הלב של הצוות במוסד.

התחלתי לבקר בכפרים אקולוגיים בסקוטלנד, לראות מבנים מתוכניים אקלימית, ומבנים הבנויים מחומרים טבעיים ומקומיים. התחלתי להבין שיש באדריכלות הרבה יותר מ"מבנה יפה/חדשני/אטרקטיבי". בראיון החוזר באיגוד האדריכלים כבר ידעתי את החומר, אהבתי את התחום והיה ברור לי שזו הדרך הנכונה לתכנן - להישאר בקשר עם הסביבה.

בסיום לימודי כאשר הוצע לי להמשיך הלאה את לימודי לתואר שני היה לי ברור שאבחר להתמקד בתכנון אקולוגי. כך זה התחיל אצלי - התחיל ונמשך.  את התואר השני באדריכלות קיבלתי מ- Robert Gordon University  שבסקוטלנד, ובמסגרתו התמחיתי בתכנון אקולוגי ומודע אקלים.

במהלך השנים שחלפו מאז, עבדתי בין השאר ביחידה ל"אדריכלות ובינוי ערים במדבר" במדרשת בן-גוריון, חייתי ועבדתי מספר שנים בקנדה - באקלים שונה לחלוטין מזה של המדבר.  חזרתי לארץ (לפני כ- 8 שנים) ומאז אני חיה בנגב עם משפחתי ומתכננת מבנים מודעי אקלים, ובעיקר מבנים למגורים.

אני נתקלת בשאלות "פילוסופיות" העולות הרבה בקרב מתעניינים בתחום: מהי בעצם אדריכלות אקולוגית? האם מבנה חייב להיות בנוי מחומרים טבעיים כדי להיקרא "אקולוגי"? מהו ההבדל בין תכנון "אקלימי" ל"אקולוגי"?  לדעתי ראוי שהשאלות יקבלו התייחסות מיוחדת, ואנסה לעשות זאת כבר בפעם הבאה שאכתוב כאן.

נאוה בז'ה - קווים ברוח
תכנון אדריכלי אקו-אקלימי, יעוץ אקלימי (כולל מודל ממוחשב), הנחייה לבוחרים בתכנון עצמי
אימייל:  כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה