בבדיקת רעלים ושאריות חומרי הדברה בפירות וירקות שערכו במגזין "מנטה", מצאו שרק ב-10% מהירקות והפירות הנבדקים, נמצאו חומרים מסוכנים ואסורים לשימוש ו"זה", הם כתבו "לא נורא כמו שחשבנו". הכתבה מנסה לטשטש את ההבדל בין הגידולים הרגילים לאורגניים, לנו יש כמה דברים חשובים להגיד בקשר לממצאים.

במגזין "מנטה" ערכו בדיקה של 20 פירות וירקות שנקנו אקראית ברשתות השיווק. הבדיקה נערכה במעבדת קטוכם המצויינת. התוצאות היו: הדלעת והפטרוזליה הכילו חומרים אסורים לשימוש בינהם חומרים המכילים זרחנים אורגניים.

רפי רודמן מדריך חקלאי מהארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית הסביר:  "החומר אינו מתפרק בגוף, הוא מצטבר בכבד ועלול לגרום לנזקים למערכת הדם ולמערכת העצבים בטווח הרחוק, בפרט בנשים הרות, תינוקות וילדים קטנים".

אתם אוכלים רק 10% רעל
"זה לא נורא כמו שחשבנו", כך טוענים בכתבה שפורסמה ב"מנטה", לא נורא!! ב-10% של הירקות והפירות נמצאו חומרים שהוכחו במחקרים כמסוכנים, חומרים שאפילו במדינת ישראל (שנמצאת בפיגור אחרי התקנים באירופה וארה"ב) הם אסורים לשימוש.

האגרונום אורי אלון התייחס לדברים וטען: "יש לציין שהשימוש בזרחנים אורגניים, שאחד מסוגיהם נמצא בבדיקה, נאסר לשימוש בארץ רק במשקי בית ובדיוק בימים אלה החליט משרד החקלאות להעניק ליבואנים ולמשווקים ארכה נוספת של שנה וחצי כדי להיערך לאכיפת החוק", בדיוק עניין זה התרעמנו בכתבה "בישראל ממשיכים להרעיל נשים בהריון ותינוקות בגלל כסף".

הטענה שהארכה שקיבלו היבואנים והמשווקים, מעידה על כך שהחומרים אינם מסוכנים היא מניפולטיבית ומטעה. החומרים האלה מסוכנים מאד ונמצאו במחקרים כעלולים לגרום לפגיעה בהתפתחות של עוברים ותינוקות, לירידה במשקל ובהיקף הראש של ילודים. מהמחקרים עלה שחלק מהנזקים הם בלתי הפיכים.

העובדה שמשרד הבריאות, החקלאות והאגרונומים בחקלאות הקונבנציונאלית, מקלים ראש בשימוש בחומרים אסורים ומסוכנים, גורמת לנו הצרכנים המודעים לבטוח עוד פחות במערכת הממשלתית שאמורה לדאוג לבריאותנו ולהגן עלינו.

מכשירים מתקדמים מדוייקים יותר
שני פרטים חשובים שהזכירו לא קיבלו את מלוא תשומת הלב, אחד מהם הייתה תגובתו של חגי רבן מנכ"ל אגריאור, שהסביר כי יש 2 סוגים של בדיקות. אחת היא זו שבוצעה במכשיר ה-  Gcms שאינה מזהה חומרים רבים נוספים, לעומת מכשיר מתקדם יותר בשם Lcmsms. סביר להניח שאם היו בודקים את הירקות והפירות במכשיר המתקדם יותר, היו מגלים יותר שאריות של חומרי הדברה, ולכן הוא סבור כי המידע שמתקבל מהכתבה אינו מהימן.

הפרט השני היא העובדה שהבדיקה נעשתה באפריל והירקות והפירות היו ברובם מגידולי החורף. למה זה משמעותי? כי ירקות ופירות שמגדלים בעונתם הם חזקים יותר ועמידים יותר ולכן זקוקים לפחות הגנה ועזרה מכימיקלים ודשנים כימיים. אם היו בודקים את הפירות והירקות האלה בסוף העונה או מחוץ לעונה (בקיץ), סביר להניח שתרומת הריסוסים להישרדות הייתה באה לידי ביטוי בבדיקות.

הירק לא מזיק אבל מה עם הסלט?
כמו כן אין התייחסות לעובדה שחומרים נבדקים בנפרד ולא נבדקת האינטראקציה בין שני חומרים ויותר. השפעות מזיקות של חומרים כימיים במינונים מסויימים שנמצאו בירק מסויים לא באמת בודקות את ההשפעה של החומרים על הגוף שלנו כשאנחנו אוכלים סלט המכיל ירקות שונים עם שאריות של רסוסים וחומרי הדברה שונים מדי יום.

המדגם שנבדק בכתבה אינו מייצג, כפי שנכתב בכתבה, "ממצאים אלה מקריים, אינם תקפים מבחינה מדעית או סטטיסטית, ולא מתייחסים לשווקים הפתוחים, שבהם אכיפת הפיקוח קשה עוד יותר. אך גם בבדיקה מקרית זאת אפשר למצוא נחמה".

אם ברשתות השיווק המפוקחות יש כאלה חריגות, אנחנו לא יודעים מה קורה בשווקים ואצל הירקן השכונתי, אם כך מגיבים האגרונומים במגזר החקלאי הקונבנציונאלי לחריגות, אנחנו לא יודעים מה אתכם...אנחנו לא ממש מוצאים בממצאים ובדרך שבחרו לפרש אותם נחמה.

לכתבה המלאה של ב"מנטה", לחצו כאן.