ברפואה המודרנית הרופא יודע טוב מאיתנו ממה סובל הגוף שלנו, רושם לנו תרופה ומתקן את הנזק. לנו, אין בעצם כל תפקיד בהתמודדות עם הבעיה ואנו נתונים לחלוטין לחסדיו של אדם זר, שלא מכיר אותנו, לא את אורחות חיינו, לא את דפוסי השינה והאכילה שלנו ולא את חולשותינו ופחדנו.

כל זאת מהווה אבסורד מוחלט בהתחשב בעובדה שאנו כן לוקחים חלק פעיל בבחירת נבחרי הציבור שלנו, בתרבות בה אנו חיים, בהחלטה כמה ילדים נביא לעולם והרשימה עוד ארוכה. אז למה אין לנו היכולת להשפיע על בריאותנו?

מחקר רחב היקף שנמשך למעלה משני עשורים, הראה באופן חד משמעי שאורח חיים בריא מונע 80% ממחלות הגיל המבוגר. את אורח החיים אגב, לא קובע הרופא וגם לא הגנטיקה. את אורח החיים קובעים אנחנו ויש מסתבר, בידינו הכוח לדאוג שנהיה הורים בריאים וחיוניים וסבים וסבתות מלאים אנרגיה ופעילים.

לגורמים סביבתיים השפעה מכרעת על האופן שבו המטען הגנטי שלנו בא לידי ביטוי והמחקר הזה מוכיח כי יש לנו בחירה. ברפואה הטבעית, מאמינים שמי שמסוגל לרפא את האדם, זה הוא עצמו. בכל אחד מאיתנו טמון כוח ריפוי מדהים ועלינו רק לדאוג לספק לו את התנאים האופטימאליים לפעול.

ידוע כי לתזונה השפעה עצומה על הבריאות שלנו ובכל זאת אנו בוחרים לצרוך מזון שמזיק לנו. אנו גם יודעים שעישון מסכן את חיינו ובכל זאת ממשיכים לעשן, בין אם זה עישון אקטיבי או פאסיבי. יש לנו הבנה ברורה לגבי החשיבות של פעילות גופנית ובכל זאת רובנו לא עוסקים מספיק בפעילות זו. 

השינוי מתרחש בדרך כלל כאשר מחליטים לקחת אחריות: "אני אדאג להיות בריא, אדאג שלא יכאב לי, אדאג לשמר את היכולת שלי לרוץ, ללכת, לעלות במדרגות ולעשות פעילויות שונות, בלי להתפרק". ההחלטה לפעול כדי שהדברים יקרו היא מכרעת במעבר לחיים מאושרים, בריאים וחיוניים. 

ההחלטה להתחיל לצרוך מזון בריאות ו/או אורגני, המתאים למצב הבריאותי ולצרכים השונים (ילדים, מתבגרים, נשים בהריון, מניקות ומבוגרים), הופכת להרפתקה חדשה הטומנת בחובה מאכלים חדשים וטעמים מפתיעים. התחושה הנקייה, מלאת האנרגיה, מעודדת להמשיך ולהתמיד. כשמתחילים לבצע את הפעילות הגופנית באופן קבוע, הגוף מגיב בצורה ברורה, מתמלא חיוניות והופך קליל יותר. לקיחת האחריות כשלעצמה מייצרת תחושת סיפוק ומסוגלות.

יתר לחץ דם, רמות גבוהות של שומנים בדם, סכרת, מחלות לב וסרטן, אינם קשורים לגיל כפי שמקובל לחשוב אלא לאורח חיים. אצל אוכלוסיות בעולם שחיות נכון אין מדדים חריגים גם בגיל 100 שכן זו אינה שאלה של גיל אלא של בחירה. צעירים נוטים לומר שהם מעדיפים לחיות עד הסוף וליהנות מהרגלים מזיקים. מה שהם לא מבינים הוא שמאיכות חייהם שכוללת את היכולת לטפס במדרגות מבלי להזיע ולהתנשף וכו' אפשר להנות גם בגיל מבוגר. אם תקחו אחריות גם אתם יכולים ומצפה לכם עתיד צעיר ובריא.