ההפתעות המתוקות תמיד משתלבות היטב באירועים משמחים כמו ימי הולדת, ביקור אצל סבתא או בגלל ש"היית ילד טוב". כיום יש לנו את היכולת הכלכלית לקנות לילדים משהו מתוק כמעט בכל יום. השאלה היא מהו המחיר האמיתי שאנחנו משלמים על כך

לפני כשנה הוזמנתי להעביר הרצאה על השפעת התזונה המערבית על בריאות הילד. כשהגעתי לחקור את נושא הממתקים והחטיפים שתופסים חלק משמעותי מסך הקלוריות הנצרכות ע"י הילדים בישראל, הזדעזעתי לגלות כי תעשיית המזון בישראל מוסיפה להשתמש בצבעי מאכל וחומרי טעם המזיקים לבריאות.
נשאלת השאלה למה ממשיכות החברות להשתמש בחומרים מהמזיקים לילדים שלנו?

והתשובה טמונה בין היתר בממצאי המחקר הבא:
בארה"ב נעשה מחקר בו נתבקשה קבוצת ילדים לטעום 2 גלידות שהיו זהות לחלוטין במרכיביהן ובכמות הסוכר שהם מכילים, אולם גלידה אחת נצבעה בורוד והשנייה נותרה לבנה. הרוב המכריע של הילדים טענו כי הגלידה הורודה טעימה הרבה יותר וכי ללבנה חסר סוכר.

מסעדות יוקרה וטבחים גדולי שם השכילו מזמן להבין כי מנות מקושטות, צבעוניות, מעוצבות ומושכות את העין מקבלות תמיד ביקורות טובות יותר, אצל ילדים מסתבר חשוב יותר הצבע ופחות חשובה הצורה ויצרני הממתקים מודעים לכך ומשתמשים בצבעי מאכל רבים ובכמויות גדולות.

אחד מצבעי המאכל הנפוצים הוא טרטרזין הידוע גם בסימונו  E102, צהוב מס'4 / צהוב מס' 5, הוא מצוי במזונות ומשקאות: מיני מאפה, שקדי מרק, מרקים, מקרוני, ספגטי, איטריות, דגני בוקר, פירורי לחם, שימורים, חמוצים, חרדל, תרכיזי מיצים, משקאות תוססים, ממתקים, מסטיקים, מעדני חלב, גלידות, שלגונים, רטבים ועוד  ד"ר ח.ש סדובסקי מספר עליו  בספרו "לסלק את הקוץ" : " פגיעתו של צבע זה, רבה ככל הנראה.

הטרטרזין עלול לפגוע בנוירוטרנסמיטורים (מוליכים כימיים) שבין תאי העצב במוח, ולכן עלול לגרום להיפראקטיביות, להפרעות קשב וריכוז אצל ילדים כמו כן הוא יכול לגרום לאלרגיות, אסתמה, אורטיקריה, גירודים....וסבורים שהוא גורם לגידולים סרטניים שונים. שילוב עם חומצה בנזואית ונגזרותיה E210  ו- E211 גורם ככל הנראה לפגיעה חמורה, במיוחד בילדים."

במחקר שנערך באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה על קבוצת ילדים שצרכו מזון מעובד שהכיל טרטרזין ונמצאה השפעה על התנהגותם ופגיעה ביכולת הריכוז שלהם.

עוד מוסיף ד"ר סדובסקי בספרו "נרווגיה ופינלנד לעומת זאת כבר הוציאו את הטרטרזין אל מחוץ לחוק. באיחוד האירופאי מוגבלת בכמותו ל- 7.5 מ"ג/ק"ג משקל גוף. בישראל מותר לשימוש בהגבלת כמות במשקאות קלים ל- 100מ"ג/ליטר, בממתקים ל- 300 מ"ק/לק"ג ,וברטבים, בחמוצים ובתחליפי סלמון, עד ל-500 מ"ג/ק"ג. בדגני בוקר סומך המחוקק על היצרן ומאפשר הכנסת "כמות נאותה"(!) של טרטרזין"

מהמחקרים ומהעובדה שבחרו להגביל את הכמות כולנו מבינים שיש פוטנציאל הרסני בחומר, מה שלא ברור לי כל-כך הוא מה גורם למחוקק הישראלי לחשוב שהילדים בישראל עמידים יותר ויכולים להתמודד עם כמות של 300 מיליגרם לק"ג משקל גוף שהיא פי 40 !!! מזו המותרת באיחוד אירופי???

וזהו רק קצה הקרחון, קיימים בשוק מאות צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרי טעם וריח ועוד המזיקים לבריאותינו ולבריאות ילדינו. רבים מהמוצרים היום מתהדרים בצבעי מאכל "טבעיים" ובתוספות של ויטמינים ומינרלים המנסים להציג את החטיף או הממתק כבריא ומועיל, אולם ישנם צבעי מאכל וחומרים משמרים טבעיים המזיקים גם הם לבריאות.

שאלה נוספת שצריכה להישאל היא: אם אנחנו יודעים שזה מזיק למה אנחנו ממשיכים לאכול את המזונות המעובדים המכילים את כל הרעל הזה?

ככל שנקפיד על תזונה  נקייה יותר, טרייה וטבעית יותר כן ייטב. ככל שהמזון יהיה קרוב יותר לצורתו הטבעית והמקורית בטבע ויהיה כמה שפחות מעובד ומתועש נצליח להימנע מכל תוספות המזון והחומרים המזיקים שאלו מכילים.

פירות ירקות דגנים וקטניות צריכים להיות המזון העיקרי שלנו. הפירות הטריים / המיובשים, והאגוזים  צריכים להיות הממתקים שלנו, עוגות ועוגיות שנכין לבד יכילו בדיוק את החומרים הבריאים שנשתמש בהם ולא יותר.

אם נבחר לקנות את המוצרים שמכבדים את זכותנו לחיות בבריאות, יאלצו יצרני המזון המוכן והממתקים להימנע משימוש בחומרים מזיקים וינסו לייצר אלטרנטיבות בריאות כדי שיוכלו להמשיך ולהרוויח מאיתנו.

לחיות בריא - זו הבחירה שלנו.