חוות "לה צ'ימבה" שבבר גיורא (הרי ירושלים),  נבנית שלב אחרי שלב כבר שנתיים, מבוץ, קש, עץ, חומרים ממוחזרים, ערכים, חזון והרבה אהבה. שם הצליחו להפוך לול במושב, לבית ספר ירוק עם תלמיד אחד ויותר מהכל למרכז חינוכי בר קיימא, שמציע בפשטות, בצנעה ובסבלנות מודל מתפתח של האפשרות לחיות בשלום עם עצמנו ועם הסביבה.

הגעתי שוב לעמק הטל מכמה סיבות, לראות איך המקום התפתח בחודשים האחרונים, להצטייד בקצת זרעים אורגניים לקראת האביב והכי חשוב לברר מה קורה עם המאבק המשפטי שיכריע בסוף החודש הקרוב את גורלה של פינת החמד הירוקה הזו בתפר שבין רחובות לנס ציונה. איך להציל את עמק הטל ונאום חוצב להבות על עתיד החיים על פני כדור הארץ....

לחוות מקורה הגעתי ביום חורף חמים, השמיים חפים מכל ענן, השמש מלטפת בחמימות, והכל היה ירוק עם כתמים ונקודות בוהקות של צבע, תצוגה מרהיבה של פרחי בר בכמויות שאנחנו כבר לא רגילים לראות ביום יום, מרבדים עצומים ירוקים, השקדיות קישטו בלבן וורוד מכל עבר, יום אידיאלי לביקור - לא יכולתי לבקש יותר מזה.ממש לפני כרם מהר"ל פגשתי בשלט "בית הבד של חוות מקורה", פניתי ואט אט נגלה לפני מבנה לבן עם ציור גדול של עץ זית, חניה רחבת ידיים ומסודרת וסוכת גפנים גדולה וקירחת מעלים.